וישם המלך אחשורוש וגו'. הנה פסוק זה יראה בלתי מעלה ומוריד לענין המגילה וגם מה שנכתב מעשה תקפו וכו' בדברי הימים למלכי מדי ופרס ועוד אומר כי מרדכי וכו' אין מלת כי צודקת לפי טבעה להיות נתינת טעם אל הקודם ועוד שאומר שגדולת מרדכי כתובי' בד"ה למדי ופרס והלא גם פה כתובים באו' שהוא משנה למלך ועוד אומר וגדול ליהודים כי הלא גם עד כה היה גדול ליהודים ועוד מה המה החלוקים האלה אחיו ועמו וזרעו ובראשונה אמר רצוי ובב' דורש טוב ובג' דובר שלום ועוד למה לא היה רצוי לכל אחיו אך יאמר ראו עתה השגחתו יתברך כי הלא כאשר ביטל עבודת בה"מ מרדו בו קי"ג איפרכות ומר"ם שהם כל העולם לא נשארו לו רק קכ"ז כמאמרם ז"ל ולמען קשר אהבתו עם שרי המדינות הנותרים הביא לפניו ויעש להם משתה גדול בהראותו את עושר כבוד מלכותו ולא היה רודה בחזקה לשים עליהם עול מס כי אם מראה כי רב עשרו ובלתי צריך אליהם אך עתה שהטיב לישראל אצ"ל שחזרו לו כל ר"ם האיפרכיות כ"א שהי' רודה בחזקה וישם מס על הארץ שהוא על כל הארץ כי זה כל הישוב וגם על איי הים. ומי יגיד כי על אשר היטיב ליהודים היה הדבר לז"א הנה זה היה מפורסם גם לאומות כי הלא וכל מעשה תקפו כו' עם פרשת גדולת מרדכי הלא הם כתובים בספר ד"ה למלכי מדי פרס ומי הכניע את כותבי ד"ה למלכי' ההם להכתיב גדולת איש יהודי ולא עוד אלא שהנוגע אל המלך כתוב דרך כלל מעשה תקפו וגבורתו וענין מרדכי כתוב מפורש בכל פרטיו וזהו ופרשת וכו' מה שלא אמר כן במעשה תקפו של המלך לומר ופרשת מעשה תקפו ולא עוד אלא שאין הספר ההוא מיוחד רק למלכים ושם פירשו פרשת גדולת מרדכי וז"א למלכי מדי ופרס ולא היה ראוי יכתב שם רק הנוגע אל המלך ולא ענין איש יהודי אך אין זה כי שהכירו שמעשה תקפו של המלך לחזור למלוך בכיפה ברוב כח מהגדילו את מרדכי היהודי היה לו וש"ת איך על שגדלו המלך יצליח ה' את המלך והלא נהפוך הוא כי אחר שגדל מאד יפרוש מהטפל בצרכי ישראל ויקרנו כמנחם שיצא לעבוד המלך ופירש מהיות אב ב"ד עם הלל בסנהדרין ונכנס שמאי תחתיו עם היות המלך ההוא מישראל ומה גם עתה אשר יהי' משנה למלך אחשורוש וא"כ נהפוך הוא שיאבד מזכותו לז"א אל יעלה על רוחך שבהיותו משנה למלך אחשורוש ביטל ויבז בעיניו מלהיותו ראש בסנהדרין ובלתי מחשיב מנויו בישראל כי הלא עם שמרדכי היהודי משנה וכו' עכ"ז וגדול ליהודים עודנו בגדולתו ליהודים שלא קרהו כמנחם שיצא מהסנהדרין אל עבודת המלך כי מזה עשה עיקר ולא היה מכניס עצמו בעניני המלכות כ"א בדיינותו כשהיה והראיה כי הלא היה רצוי לרוב אחיו והוא כענין מז"ל שדרך ת"ח הוא דסני ליה בני מאתיה כי ע"י הדיינות ישנאוהו המחויבים כי ע"כ אמרו החשך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה כו' ובזה יאמר ראו עתה כי גם שהיה משנה למלך לא סר מאשר היה גדול ליהודים בסנהדרין והראיה שע"כ לא היה רצוי רק לרוב אחיו ולא לכל ואין זה רק על היותו יושב על המשפט כי אין לו' אולי מה שקצתם לא אהבוהו היה על שלא היה להם ממנו הנאה בהיות לאל ידו או היה מתגאה ופירש מהם כדרך אשר הוא משנה למלך גדול כי הלא לענין ההנאה אצ"ל שהיה מצילם מצרה או שהיה מטיב להם כשידרשוהו כי אם גם הוא מתחיל ודורש ומבקש טוב לעמו הם הצדיקים המתייחסים לו ולבלתי כשרים לפחות היה דובר שלום למה שלא יבצר כי זרעו הם וזהו ודובר שלום לכל זרעו: או יאמר אל תתמה על שספרתי שבחו יתב' שנתן בלב המלך לגדלו כי תאמר הלא הגדולה היתירה רעה היא אצל צדיקים פן יתגאו או יטיבו את קרוביהם וירחיקו טוב זולתם או יעשקום כי רב כחם לז"א מה שסיפרתי גדולתו כנותן הודאה על אשר גדלו ה' הוא על כי לא נתגאה כי מרדכי היהודי אם היה משנה היה למלך אחשורוש אך לא לעצמו כי לא היה מחשיב עצמו למשנה כ"א בתואר היותו מרדכי היהודי כאחד היהודים וכן אם היה גדול היה ליהודים אך לא לעצמו או מעין זה מרדכי היהודי מתואר אחר היהודית היה בהיות משנה למלך אחשורוש שהוא מלך וגם גדול למה שהם יהודים בעלי יהודית מכירים כשרותו וגם לא היה נותן יתרון לאחיו שהם שבט בנימין על שאר שבטים כי הלא לא היה רצוי רק לרוב אחיו ולא לכל בני שבטו למה שהיו רואים שלא היה עושה להם יתרון כ"א דורש טוב לעמו סתם בין משבטו בין מיתר שבטים ולא עוד כי אם לא היה מקפיד לבלתי דבר לשלום את מיעוט אחיו אשר לא היה רצוי להם כי אם ודובר שלום לכל זרעו כלומר גם שעל חנם שנאוהו היה מתחיל ומקדים להם שלום:
תושלבע
יתהלל המתהלל השכל ויודע ספר ויקרא בו כל ימי חייו כי הנה הדור אתם ראו כולכם חזו דעו וראו שמעו והאזינו לאמרי פי אשר היתה לפנים מהמעשה אשר נעשה. והוא חקוק על הלוח בעט ברזל ועופרת ויצא תחת מכבש הדפוס בספר קיצור אלשיך על ה' מגילות שנדפס בשנת תנ"ח לפ"ק. והעתקנו והצגנו אותה פה לדעת גודל רום מעלתו וסגולתו להציל לומדיה והוגים בה מגזירות רעות רח"ל כי מה שהיה הוא שיהיה ודבר ה' יקום לעולם. זאת התורה אשר שם משה כי הוא סם חיים ולכל בשרו מרפא. וכן העידו רבים וכן שלמים שלמדו בק"ק פוזנן אצל החסיד המופלג ה"ה כמהורר יצחק נ"ע ושמעו מפה טהור שסיפר להם מה ששמע מרבו מובהק מהור"ר אברהם מנוחתו כבוד שהיה דר בפולין בפאדאליע בק"ק באר והיה לומד בספר האלשיך בכל שבוע וכן היה ביום חרון אף ה' וסבבו השונאים את העיר בשנת ת"ח לפ"ק בא אליו הרב מוהר"ר משה אלשיך הנ"ל בחלום ואמר לו מאחר שאתה מחבב ספר שלי באתי אליך להזהרתיך שתעמוד ותמלט על נפשך בשעה זו כי נגזרה גזירה על היהודים יושבי העיר הזאת למחר גזירת חרב ואבדון ואמרתי לו האיך אעשה שאוכל להמלט אמר לי צא ואני אהיה עמך ולא יראו אותך ותינצל. ואמרתי לו איך אעזוב אשתי ובתי הבתולה ואמר לי לך בלבד בעצמך והם יהיו שבוים תחת יד קדר אחד ואני מבשר בשורה זו שזה הקדר יהיה סריס ולא יטמא אותם. וכאשר אמר לי כן היה ונפדו בקונשטנטינא ובאו אל ביתם לשלום. ע"כ הנה ממנו תראו וכן תעשו לדורות עד אשר לא יבאו ימי הרעות. לנפש עמלה בו כי נטל עליו שכרו כתניא נמי הכי למות תוצאות: וחסדי ה' ברוב רחמיו הוא יראנו נפלאות אמן:
